שירביט חברה לביטוח בע"מ נ' זקי ואח' - פסקדין

פסק דין

בפניי תביעה לתשלום פיצויים בשל נזקים שאירעו לרכב המבוטח על ידי התובעת, בעקבות תאונת דרכים.

התובעת היתה המבטחת של רכב מספר רישוי 41-103-61 (להלן: הרכב הניזוק).

הנתבע 1 נהג באוטובוס ביום התאונה, אשר מצוי בבעלות הנתבעת 2.

אין מחלוקת כי ביום 5/8/2010 כאשר נסע הרכב הניזוק בנתיב השמאלי של הכביש נפגע הרכב בצידו הימני. המחלוקת בין הצדדים נעוצה בשאלת אופן התרחשות התאונה.

לגרסת התובעת, נהגת הרכב הניזוק נסעה בנתיבו השמאלי של הכביש ואוטובוס הנתבעים אשר עמד בתחנה בנתיב הימני של הכביש, יצא מהתחנה ופגע ברכב הניזוק.

לעומת זאת, גרסת הנתבעים הינה, כי נהגת הרכב הניזוק אשר נסעה בנתיב השמאלי, סטתה ימינה לעבר הנתיב בו עמד האוטובוס ופגעה באוטובוס, וזאת שעה שהאוטובוס היה בעצירה מוחלטת.

מטעם התובעת העידו נהגת הרכב הניזוק וכן בתה, אשר היתה עמה ברכב בעת התאונה. נהגת הרכב העידה כי התכוונה להיכנס לנתיב הימני ולעמוד בו על מנת להוריד את בתה בתחנת האוטובוס (ראו עמ' 2 לפרוטוקול הדיון, ש' 1-2). לפי עדותה, עוד לפני שהספיקה לעשות כן, נהג האוטובוס יצא מהתחנה ופגע ברכבה. בתה של הנהגת אף היא העידה כי כוונת אמה היתה להוריד אותה בתחנת האוטובוס, שכן באותו היום היתה צריכה להגיע לבסיס הצבאי בו שירתה.

לעומת זאת, הנתבע 1, נהג האוטובוס, העיד כי בעת התאונה היה בעצירה מוחלטת. עת התכוון לצאת מתחנת האוטובוס שמע צפירה ולאחר מכן מכה ואז הבחין במראה כי נהגת הרכב המבוטח נכנסה באוטובוס באלכסון.

לאחר שבחנתי את עדויות הצדדים ושמעתי את טענותיהם, הגעתי למסקנה כי התובעת לא הרימה את נטל ההוכחה כי הנתבעים הם האחראים לתאונה.

ראשית, גרסתו של נהג האוטובוס כי נהגת הרכב סטתה ימינה לעבר נתיבו ותוך כדי כך פגעה בו מתקבלת יותר על הדעת, וזאת נוכח העובדה כי אין מחלוקת שבכוונת נהגת הרכב היה לעבור לנתיב הימני על מנת להוריד את בתה בתחנת האוטובוס או מעט לפניה. תוך כדי הסטייה לעבר הנתיב הימני, פגעה נהגת הרכב באוטובוס.

זאת ועוד, הגרסה לפיה נהג האוטובוס סטה שמאלה אינה הגיונית,שכן על מנת לצאת מהתחנה היה על האוטובוס להמשיך ישר בנסיעה בנתיב הימני של הכביש ולא היה עליו לעבור לשם כך לנתיב השמאלי. גרסה זו אף נתמכת בתמונות של המקום, שהוגשו (נ/1).

אוסיף גם כי התרשמתי מעדותו של נהג האוטובוס כי הוא דובר אמת ועל כן אני מאמצת את גרסתו.

התמונות המתארות את הנזק שנגרם לרכב הניזוק יכולות להתיישב עם כל אחת מהגרסאות הנטענות ועל כן אין בהן כדי להכריע בשאלת האחריות

לפיכך, אני קובעת כי התובעת לא הרימה את נטל ההוכחה המוטל עליה לפיו הנתבעים הם שאחראים לתאונה, ועל כן אני דוחה את התביעה.

התובעת תישא בהוצאות הנתבעים, כל אחד, בסך של 750 ₪.

ניתן היום, י"ב אדר תשע"ב, 06 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: